כל פעם שאני עושה מה שאני עושה כאן, אני נזכר באמא שלי:   גאה במיוחד   אֲנִי רוֹאֶה אֶת אִמִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מַבְלִיחָה בִּקְצֵה סִמְטָה יְשָׁנָה בִּכְפָר קָטָן בְּאֵירוֹפָּה. אַף קוֹלָהּ דָּהָה וְלֹא נִתָּן לְשִׁחְזוּר מִסְּלִיל הַזִּכָּרוֹן   אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי גֵּאֶה בִּמְיֻחָד כְּשֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי לֹא לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרֶיהָ   אמא שלי … המשך לקרוא עדה ק. על הספר "אחרי זה"